איך האיש שלך קיבל את זה?

זה מה שכתב והפתיע אותי לפני מספר ימים וזו תשובתו לחוויה מזוית הראייה שלו.
אוהבת אותך איש שלי ותודה על מי ומה שאתה בשבילי.

******************************************

בחודש ספטמבר, לפני ארבע שנים, החיים שלי החלו. עד אז החיים התגלגלו מנקודה אחת לאחרת באקראי וזרמי הרוח משכו בי לכל כיוון, החיפוש התזזיתי אחר תכלית או קצה חוט של אמת הפך למרדף עקר אחר אותם ריגושים ואותם תובנות נטולי חידוש. בסתיו של שנת 2012 וכשנה לאחר מכן בחורף של 2013, המטוטלת שנעה במהירות מסחררת במטרונום של חיי תחת הקקופוניה הבלתי נסבלת של הרעש הנפשי שלי, החלה לנוע במתינות ובקצב עקבי. היה זה בדיוק מה שהייתי צריך בחיים שלי, קצת סדר, שקט, משהו גדול ממני שאוכל להקדיש לו את חיי ולהיות לו ראוי.

הבנות שנולדו לי בשנים האמורות לעיל הצילו את חיי, מבירא עמיקתא של אגואיזם ושעמום הרימו אותי לאיגרא רמא של סיזיפיות, תובענות ואושר בלתי ניתן לתיאור במילים. מאז ועד היום אני מאחל לכל אהוביי ואהובותיי שיזכו לנס הפלאי הזה של ילדים שנכנסים לחיים והופכים אותם על פיהם, אל הטוב. הטוב המוחלט. משנכנסו הבנות לחיי לבי תמיד נקרע על אלה שמנסים ומתקשים להביא ילדים לעולם, ונכמר על אלה שמסרבים לעשות זאת במודע (אבל זה דיון מסוג אחר).

בעניין זה הגדילה בת זוגי הילה פרץ לעשות, ולפני כשנה החליטה שאת חוויית היציאה מעבדות (לגחמות של ההורים) לחירות (הגחמות של הילדים) היא רוצה להעניק לאנשים אחרים. אני הייתי המום, אבל אני כבר הייתי מורגל בהליכה אחריה, כמו במקרים אחרים בחיינו המשותפים בדרך כלל רק בסוף הבנתי שבעקבותיה עשיתי את הדבר הנכון. אז הלכתי אחריה, לאורך תשעה חודשי הריון פונדקאי שהיו ארוכים כמו נצח במהלכם וקצרים כהרף עין לאחר שתם התהליך. בסופם חוללה הילה נס, עבור משפחה מאושרת ואני זכיתי לראות את זה במו עיני. הייתה זו תקופה שבסופה הילה כבר לא הייתה אותה אישה (אני נשארתי אותו דרעק. ניאנדרתל), ונולדה בה התשוקה לעודד אחרות לחולל ניסים בחיים של אחרים.

בימים אלו הילה שוקדת במרץ רב על הקמת עסק חברתי שכל תכליתו הוא קידום שיח נשי פתוח, וקידום נושא הפונדקאות בישראל. אסיים כהרגלי בקודש עם גניבה ספרותית, ממסכת סנהדרין (ד',ה') שבה נאמר: "כל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא". בלידת בנותיי הילה למעשה קיימה את נפשי שהייתה סוערת ומבולבלת, ובלידה הפונדקאית קיימה עוד כמה נפשות. עכשיו הילה שלי פועלת ללא לאות כדי למלא את העולם ברעיון הזה של "קיום נפשות" באמצעות קירוב נשים לשליחות הפונדקאית, ואני הקטן שולח בקבוק קטן עם כמה מילים על גלי אוקיינוסים של אינטרנט כדי לעורר את הרצון לשתף את חוויותיי ולקדם את יוזמתה. שתפו, שתפו, שתפו. מאמ, אשריני שזכיתי.